פסקי דין

 מזונות ילדים

 

כאשר הצדדים הינם יהודים, חלה על האב החובה לשאת במזונות ילדיו מכח הדין האישי העברי וזאת מכוח הוראת סעיף 31(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה(מזונות), תשט"ו - 1959

החיוב הנ"ל המושת לרוב על האב תלוי במספר נסיבות שאחת מהן היא שאכן הילדים במשמורת של האם. קיימים מקרים הפוכים בהם הילדים מצויים במשמורת האב והאם היא אשר מחוייבת בהשתתפות בהוצאות הילדים.

 

קיימים מקרים של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים של הילדים בבית הוריהם. במקרה כזה ייפסקו לרוב מזונות מופחתים מהרגיל ובתחום זה יש שינויים רבים בפסיקה  ועל כן יש להיוועץ בעורך דין על מנת לקבל את מלוא המידע העדכני.

 

לא הרבה יודעים אולם בשנים האחרונות קיימות מגמות חדשות בבתי המשפט למשפחה בתחום מזונות קטינים במקרים מסוימים של זמני שהות שווים או קרובים לכך ומשכורות זהות של ההורים, (שהילדים מצויים באופן שווה עם שני הוריהם וקיימת מעורבות של שני ההורים בחיי הילדים)  , החל מהפחתה  של בין 25%-50% בשיעור המזונות , דרך קביעת מזונות מדורגים המשתנים על פי גיל הילדים כולל מקרים מסוימים של ביטול מוחלט של דמי המזונות כאשר מדובר על ילדים מעל גיל 15 והכנסת ההורים זהה פחות או יותר.

 

במקרים המתאימים ובהתאם לפסקי דין אלו של בית המשפט המחוזי חשוב מאוד לקבוע בהסכם או לבקש מבית המשפט תנאים דומים  ואף לנסות ולחלק בצורה כזו או אחרת את כל הקצבאות והמענקים להם זכאים המשפחה והילדים. לכן חשוב להיוועץ בכל מקרה בעורך דין העוסק בתחום.

 

בדין העברי ישנם מספר מעגלי חבות במזונות, מעגל מזונות החובה ומעגל מזונות צדקה. עד לגיל 15 שנים, חב האב חבות מוחלטת במזונות ילדיו הקטינים, בין מתקנות חכמים, בין מתקנת אושא משנת תש"ד, של הרבנות הראשית ובין מכוח פרשנות הדין העברי בפסיקת בית המשפט העליון.

מעבר לגיל 15 שנים, חל דין צדקה על שני ההורים (ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449 ; בע"מ 1356/08 פלוני נ' פלונית,(26/3/08)

נהוג לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום הכלכלה, ביגוד, הנעלה, מדור (והחזקתו), בריאות, חינוך, תקשורת ונסיעות - בבחינת צרכים הכרחיים.  צרכים אחרים, כגון נופש, בית מלון, טיולים, בגדי מותגים, בילויים , נופשים וכיו"ב נופלים למעגל הצרכים מדיני צדקה, כאשר בהם ייחוב האב, רק אם הוא נופל להגדרת "אמיד" על פי הפסיקה.

הלכה ברורה ידועה ומושרשת הינה כי צרכיו ההכרחיים של קטין עומדים על סך של 1,350 – 1,250 ₪ לחודש כאשר על סכום זה מתווסף רכיב מדור, הוצאות אחזקת מדור (לא תמיד) ומחצית הוצאות החינוך של הקטין 

לעניין רכיב מדור- האב צריך להעמיד מדור חלופי לרשות הקטינים במסגרת זכותם למדור. צריך כי המדור יהיה מותאם לרמה הכללית של דירתם הקודמת של הילדים והצדדים. עם זאת על פי הפסיקה ניתן להביא בחשבון את העובדה כי פחת מספר הדיירים בדירה החדשה. (ראה: ע"א 735/89 ,פדי מה (3) 13).

לפי הפסיקה, נקבע כי לגבי ילד אחד יישא האב ב-1/3 מדמי המדור (ע"א 764/87) ולגבי שני ילדים נקבעו 40% מדמי המדור. (ע"א 52/87 ,פדי מג(4) 201, 205). במקרה משמדובר ב-3 ילדים והלאה בתי המשפט מורים לרוב על חיוב של 50% מדמי המדור.

ראה לעניין זה:

בר"ע 2114/99 רחמים נ' רחמים ( לא פורסם)

ע"מ 36/96 משולם נ' משולם ( לא פורסם) 

תמ"ש ( ת"א) 52480/99 פלונית נ' פלונית , תק מש 2000 (1) 280.

תמ"ש (ת"א) 67760/99 ב.א. ואח' נ כ.ג.     תק מש 2000 (3) 102.

• יתר על כן, ההלכה ידועה ברורה ומושרת הינה כי צרכיו ההכרחיים של קטין ייפסקו בכל מקרה ואינם טעונים הוכחה והם ייפסקו גם כשלא באה בפני ביהמ"ש קמא ראייה כלשהי בדבר יכולתו של החייב במזונות הקטין 

ראה לעניין זה:

בר"ע 1895/02 בן עמי יורם נ' בן עמי נועם (לא פורסם)

בר"ע 2114/99 רחמים נ' רחמים (לא פורסם)

ע"מ 36/96 משולם נ' משולם (לא פורסם)

תמ"ש (ת"א) 52480/99 פלונית נ' פלונית , תק מש 2000 (1) 280.

תמ"ש (ת"א) 67760/99 ב.א. ואח' נ' כ.ג. תק מש 2000 (3) 102.

• לעניין הוצאות חינוך: ככלל הוצאות חינוך הן צורך הכרחי. אך קיימים צרכי חינוך שלא ייחשבו לצרכים הכרחיים כגון: חוגים, לימודי העשרה, לימוד נהיגה.

• לעניין גני ילדים:  קיימת מחלוקות בין בתי המשפט לגבי גני ילדים כאשר מדובר בילדים בגילאים שמתחת לגיל גן חובה וכן כאשר מדובר במסגרת פרטית ולא ציבורית שעלותה גבוהה יותר כגון גן ילדים פרטי או צהרון פרטי לאחר שעות גן חובה. כך למשל באחד מפסקי הדין נפסק כי שהיית הקטין במעון הנה בגדר צורך התפתחותי עבורו ולפיכך חייב בית המשפט את האב במלוא החלק הראשון של היום כצורך הכרחי. בעוד לגבי החלק השני של היום מהצהריים ואילך קבע בית המשפט שהוא איננו הכרחי וכי מטרתו חיונית דווקא לאם המעוניינת לעבוד במשרה מלאה ולא לקטין ולפיכך פסק כי לגבי החלק השני של היום לא תחול החבות על האב.  (עמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נגד פלד (לא פורסם)..

•  לעומת זאת קבע כבוד השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א) 13990/96 פלונית נגד אלמוני (לא פורסם) כי "הוצאות חינוך הינן צרכים חיוניים אך אין הם צרכים בסיסיים ממש של קיום ועל כן יש לאפשר העברתם מהמעגל הראשון של צרכים הכרחיים למעגל השני של סיפוק מזונות הקטינה על ידי שני ההורים מדיני צדקה". הוא הדין לגבי הוצאות מעון, מטפלת, צעצועים ונסיעות של הקטינה.

לגבי גני ילדים יש לשים לב לזכויות המיוחדות המוענקות למשפחות חד הוריות ולהנחות משמעותיות הניתנות על ידי מעונות יום לטובת משפחות חד הוריות. קיימות גם הנחות עבור משפחות חד הוריות במיסים.

כמו כן באשר לרכיב החינוך, יש לקחת בחשבון את המענק המשולם להורה המשמורן על ידי המוסד לביטוח לאומי והמכונה בשם "מענק לימודים". מענק הלימודים אמור לממן את הוצאות החינוך והציוד לבית ספר בתחילת כל שנה.   

יש לשים לב לפרטים רבים הנוגעים לסוגיית מזונות הקטינים וביהמ"ש בבואו לפסוק מזונות, יתחשב במכלול הנסיבות העומדות בפניו, צרכי הקטינים, השתכרות הצדדים, חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, רכושם של הצדדים, רמת חייהם וכד'.

 

חשוב לקבל ייעוץ משפטי מאחר ותחום דיני המזונות עבר מהפכה וחלו שינויים רבים בנושא.

 

חשוב לדעת כי לאחרונה נושבת רוח חדשה ואנו עורכי הדין עדים למגמה המתפתחת בפסיקת בית המשפט העליון, להרחיב את חובת מזונות הילדים גם על האם, באופן של איזון היכולות מול הצרכים של האב והאם גם יחד. 

 

לכן חשוב  להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם אחד מההורים מחליט להגיש תביעה עבור מזונות הילדים כדיי לבחון סיכויים משפטים ובחירת אסטרטגיה.

 

מכל מקום, אנוכי ממליצה לנסות להגיע להליך גישור בטרם הגשת תביעה ולפנות למשרדי המעניק שירותי גישור באווירה נוחה ונעימה בטרם היציאה לקרב.

 

לאור החוק החדש ליישוב סכסוך, יש משמעות לפנות להליך גישורי בטרם פנייה לערכאות.

09-7666063

052-555-6836